תהליך האבחון

דַּע אֶת עַצְמְךָ וַעֲדַיִן אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ
אַחֲרֵי עֶשְׂרִים, שְׁלֹשִׁים וְאַרְבָּעִים שָׁנָה.
יוֹם אַחַר יוֹם מוֹסִיף יְדִיעָה, וְיוֹם
אַחַר יוֹם גּוֹרֵעַ. וְאֵין לְכָךְ סִיּוּם בַּזְּמַן
רַק הַתְחָלָה.

(דע / עמוס לויתן)

תהליך זיהוי הטיפוס הינו שלב מכריע בהבנת האדם את עצמו. בבסיסו זהו תהליך של התבוננות עצמית כנה. יש מי המזהה עצמו מידית ומי הזקוק לחקירה ממושכת המלווה בהתלבטויות רבות. פעמים רבות רגע הזיהוי הוא רגע של חסד, רגע של היזכרות ומפגש עמוק וכנה של האדם עם עצמו.

איש מלבדנו אינו יכול להחליט ולזהות עבורנו מהו הטיפוס שלנו. מלאכת ההתבוננות והחקירה הפנימית הינה אישית. לעיתים ניתן להיעזר בנקודת מבטו של אדם קרוב, אך מומלץ לעשות זאת רק לאחר שיח פנימי וחקר ראשוני של הטיפוסים המעוררים בנו התלבטות לגבי זיהוי הטיפוס שלנו.

כלי אבחון

קיימים מגוון כלים המסייעים בזיהוי ובאבחון מובנה של הטיפוס הדומיננטי.

שיחת אבחון – ראיון מובנה המציג שאלות שמטרתן להכיר את עולמו הפנימי של האדם ולחשוף את המניעים שמאחורי ההתנהגות המוכרת והשכיחה שלו בשגרת יומו. ראיון האבחון יוצר דיאלוג הבודק במשותף את האפשרויות השונות לבחירה, תוך חידוד דקויות הטיפוסים ומיקוד מונחה בטיפוסים הרלוונטיים ביותר. לרוב נמשכת שיחת האבחון בין מפגש אחד לשניים.

שאלונים ועזרים נוספים – קיימים מגוון של שאלונים, מבחנים ועזרים נוספים כגון ערכות קלפים, שמטרתם למקד את בחירת הטיפוס, או לפחות לצמצם את הטיפוסים המרכזיים הרלוונטיים מתוך התשעה. ניתן גם להיעזר במבדק לזיהוי עצמי באתר לזיהוי הטיפוס הדומיננטי שלכם.

תהליך האבחון עלול להיות מתעתע. לפיכך, חשוב להיות ערים לכמה היבטים:

• לעיתים, מאפיינים מטיפוס מסוים נוחים יותר להזדהות ואנו נוטים להיצמד אליו. במקרים כגון אלה חשוב להיות פתוחים להתבוננות מעמיקה על האפשרויות הנוספות המוצעות בעולמם של הטיפוסים האחרים – קריאה חוזרת את תשעת הטיפוסים, במיוחד הרלוונטיים ביותר, מאפשרת גילוי דקויות המכוונות לזיהוי מדויק יותר של הטיפוס המאפיין ביותר.
• לעיתים, תיאור של טיפוס מסוים מהדהד בתוכנו כמוכר ומשקף את מי שהיינו בצעירותנו אך אינו משקף את מי שאנו כיום. על פי רוב, הטיפוס המאפיין פועל במלוא עוצמתו דווקא בשנות צעירותנו. לפיכך, גם אם חלו תמורות בחיינו ומשהו השתנה בנו באופן משמעותי במשך השנים, יקל עלינו לזהות את הטיפוס הרלוונטי לנו על פי קווי האופי של דמותנו בעבר (מי שהיינו פעם) ולא לפי מי שאנו היום.
• פעמים רבות אנו מתלבטים בין כמה טיפוסים המתאימים לנו. זאת משום שטיפוסים שונים יכולים להתנהג דומה אבל מסיבות שונות. אחד הכלים המסייעים בבחירת הטיפוס הינו המיקוד במניע ולא בהתנהגות עצמה. כלומר, זיהוי המניע מדייק את זיהוי הטיפוס.
• לעיתים, תיאור הטיפוס ומניעיו אינם מחמיאים, בחלקם, לדימוי של מי שאנו רוצים להיות. לפיכך, אנו נוטים לדחות טיפוסים שתיאורם אולי קרוב, אבל "קשה לעיכול" או "קשה להכלה" עבורנו. לעיתים ננסה להפחית מעוצמת התיאור. מקרה דומה הוא הניסיון להיצמד לתיאור של הטיפוס שהיינו רוצים להיות. אין ספק שהמפגש עם הטיפוס ובעיקר עם כשליו מצריך מאתנו יכולת התבוננות כנה ואמיצה, גם אם אינה מיידית, ומידת חמלה לעצמנו.
• במקרים של התנגדות מתמשכת לתפיסה שמציג המודל, המלווה בתחושת איום פנימית מ"האמת" שהוא חושף, מומלץ לבדוק התאמה לטיפוס שש.
• במקרים של התלבטות מתמשכת, חוזרת ונשנית בין כל הטיפוסים, בשל הזדהות עם אלמנטים הקרובים מכל תשעת הטיפוסים, ללא יכולת חד משמעית להכריע– מומלץ לבדוק התאמה לטיפוס תשע.

תהליך הזיהוי הוא רק הצעד הראשון בעבודה עם האניאגרם והאפשרויות המעצימות שהוא מזמן.

כיצד לעשות שימוש מושכל ובונה בידע האניאגרם?

• היו פתוחים לבחון מחדש את הטיפוס שלכם – יתכן ושגיתם בזיהוי.
• הימנעו מקטלוג שרירותי (ושגוי לעיתים קרובות) של הזולת לטיפוסים.
• הימנעו מלשים כל אדם הנקרה בדרככם על "שולחן הניתוחים".
• מתנו שיפוטכם: הבחינו בין האדם לבין ה"טיפוס" המפעיל אותו.
• הדגישו איכויות, אל תתייחסו רק למגבלות "הטיפוס" של הזולת.
• אל תכפו/תצפו מהזולת להתנהג, להגיב ולהביא את אותן האיכויות כמו של הטיפוס שלכם.
• הימנעו מ"לדחוף" את האניאגרם לאלו הזקוקים לדעתכם ל"תיקון", אך אינם חפצים לשנות את עצמם, מתוך תקווה שבעזרת האניאגרם הם "יראו את האור".
• שוב נפלתם במלכודת הדפוס הישן? חזרתם על אותה הטעות? המשיכו לפעול לאיזון, גלו אמונה וחמלה גם כלפי עצמכם.

 "תן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם, שנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך, ואל יעלה בלבנו שום שנאה מאחד על חברו חלילה ותחזק אותנו באהבה"

(רבי אלימלך מליז'נסק)